י.ל. פרץ – גלגוליו של סופר גדול
כאשר מת יצחק לייבוש פרץ ב – 1915, נכחו בהלוויתו בוורשה 100,000 יהודים. אחרי מותו נפתחו בכל רחבי העולם היהודי מאות רבות של מוסדות תרבות, בתי ספר וגני ילדים על שמו. הוא היה יותר מסופר: הוא היה מגדלור, מורה דרך, פורץ דרך, מקור השראה לסופרים וקוראים. הוא לא חדל לפעול ולטרוח להקמתה של תרבות יהודית חילונית מודרנית, תרבות יהודית לזמן החדש.
הוא השמיע את קולם של החלשים, האילמים, המדוכאים, התנגד לממסד הדתי החונק ולחם נמרצות למען זכויות הנשים היהודיות.
בישראל של המאה ה-21 לא ממש זוכרים ומכירים את האמן הגדול הזה, ואת אישיותו המהפכנית שיש לה הרבה מה לומר לנו כאן ועכשיו.
דורי פרנס תרגם ארבעים מסיפוריו הקצרים בספר חדש בהוצאת מודן-כתר. בהרצאה הזאת הוא מספר על חייו ויצירתו של י. ל. פרץ ומקריא מסיפוריו המרגשים והמלהיבים.
הזמינו אותיחידת שייקספיר
אומרים שהוא היה גאון, ענק, גדול המחזאים, גדול הכותבים, אבל מהו בדיוק הדבר שהופך את שייקספיר לגדול? איך אפשר לשים עליו את האצבע?
זה לא בזכות העלילות שהמציא – כי את רובן הוא לא המציא אלא לקח מאחרים.
זה לא בזכות המסר שהשמיע – כי עובדה: הפירושים למחזות הם שונים כל כך, שברור כי אין להם מסר ברור וחד-משמעי.
זה אפילו לא בזכות השלמות של היצירות: הן מלאות באי-דיוקים וחוסר עקביות, וגם המניעים של הדמויות אינם תמיד ברורים ומשכנעים.
אז מה, מה, מה היא חידת שייקספיר? ולמה אנחנו חוזרים שוב ושוב אל אותם 37 מחזות של האיש האלמוני מן הפריפריה, שגם על חייו ידוע מעט כל כך – ויש אפילו הסבורים כי לא היה קיים כלל?
זהו הנושא של ההרצאה הזאת.
הזמינו אותי
