נולדה בחיפה ב- 13 ספטמבר 1927.
למדה פילוסופיה ומתמטיקה באוניברסיטה העברית בהר הצופים. לימודים אלו נקטעו לאחר הכרזת החלוקה של האו"ם.
התגייסה באופן מלא בשנת 1947 לחיל השדה. במלחמת השיחרור היתה לוחמת קרבית ופעלה בין היתר כחבלנית. בתום המלחמה נכללה ברשימת מומלצי צה"ל לקבל את עיטור גיבורי ישראל.
בתום מלחמת העצמאות, חזרה ללמוד באוניברסיטה העברית. באותה תקופה שילבה לימודים, בעבודה בשירותי המודיעין והיתה אישה יחידה וראשונה בבית הספר הגבוהה למודיעין. עבודתה בנושא ביטחון נמשכה כשש שנים, במקביל לעבודותיה האחרות ובמקביל לגידול 4 בנות שנולדו לה.
באותה תקופה הוזמנה בזכות שנינותה וחריפות לשונה להשתתף בתוכנית "שלושה בסירה אחת" בקול ישראל. תוכנית זו בשעתה שברה שיאי האזנה, הייתה לתופעה חברתית ולמרכיב חשוב בהלך המחשבה הציבורי. בעקבות השתתפותה בתוכנית, הוזמנה להשתתף בתוכניות רדיו נוספות ולכתוב אחרות וכן לחבר מערכונים ופזמונים ללהקות סטיריות, במות בידור ואמנים אחרים ומאוחר יותר גם תסריטים לטלוויזיה ולקולנוע.
ביטוי לכישוריה הסטיריים המשיכה לתת מאוחר יותר גם בעיתונות, בהיותה בעלת טור סטירי שבועי ב"מעריב".
בעקבות עבודותיה עם אמני במה רבים, החלה בעבודות תרגום, עיבוד וכתיבה של מחזות לתיאטרון, פעילות שנמשכה זה כשלושים שנה, במשך שנים אלו תרגמה קרוב למאתיים מחזות שרובם הגדול הגיע לכלל הצגה על בימות "הבימה", "האוהל", "הקאמרי", "תיאטרון באר שבע", "תיאטרון חיפה", "תיאטרון החאן", "תיאטרון בית לסין" ו"התיאטרון לילדים ונוער", וכן על בימות נסיוניות לימודיות ומסחריות.
בין המחזאים שאת עבודותיהם תירגמה: מולייר, גולדוני, דה-גלדרודה, דה-פיליפו, פאניול, פיירו, אוגו בסי ועוד רבים וטובים.
משנות ה-70 ואילך חיברה מחזות, כתבה עיבודי מחזות, המחיזה סיפורים: המחזמר "עלי כינור" שכתבה, והוסיפה לו תמלילי שירים, "כפיים" מחזמר לילדים, "מטורף על הגג", "מתי תתחתן עם אשתי", "שבעה במכה אחת" מחזה עם שירים לילדים עפ"י הסיפור "החייט הקטן" מאת האחים גרים. "שבעה במכה אחת" נכלל כמה שנים ברפרטואר התיאטרון וצפו בו אלפים מילדי באר שבע והסביבה, מאוחר יותר עלה גם במסגרת בית הספר לאמנות הבמה "בית צבי". מחזה מפרי עטה "איפה ארץ ישראל?" וכתבה גם את "היטב הרה לך יונה" על פי סיפור יונה המקראי.
חלק ניכר מעבודותיה בתחום התיאטרון ראו אור ב"הספרייה" בהוצאת הספרים "אורעם". ספרים אלו משמשים דורות של תלמידי משחק וכן משמשים להפקות שונות.
כתבה תסריטים דוקומנטריים לטלוויזיה הלימודית ובהם הסרט המלא "המלחמה על השלום" שהוקרן לראשונה ביום העצמאות בשנת 1968. בעקבות סרט זה הוזמנו מעדה תסריטים לסרטים דוקומנטריים נוספים. כמו כן כתבה את התסריט "לאן נעלמה אירנה קליין?" ששודר בגרמניה. תסריטה ל"ערי שוליים", סרט דוקומנטרי מלא, ניבא את התפרצות "הפנתרים שחורים". על תסריטה "סליחה תקלה" זכתה ב-1976 בפרס הראשון לתסריטים של המועצה לתרבות ואמנות. סרט טלוויזיה באורך מלא "קרפיון חי".
את פעילותה הניהולית החלה בבאר שבע בהיותה שותפה להקמת תיאטרון באר שבע. ב-1973 הייתה יועצת רפרטואר וביימה בו כמה מחזות ושימשה כחברה בהנהלה הציבורית שלו.
1976-1979 ניהלה בפועל את תיאטרון הילדים והנוער.
1978 יצגה את ישראל בכנס השנתי של "אסיטז"' וסיכלה ניסיון לסילוק הנציגות הישראלית.
1981-1984 מנהלת כללית של תיאטרון החאן בירושלים.
1987 שימשה כמנהלת אמנותית של "תיאטרון בית לסין", הביאה לעליית קרנו ולהפיכתו לאחד מהתיאטראות הפעילים בישראל.
1990 התמנתה למנהלת אמנותית של "הבימה". נכנסה לתפקיד זה שבועות ספורים לפני מותה.