מהישרדות להתפתחות

שנת 2001, אני גרה שנה בארה"ב ומגשימה את כל החלומות שלי. בית מקסים בהוליווד עם בן זוג יוצא סיירת שרוצה להתחתן איתי ועבודה כדירקטורית בחברת הייטק עם כל ההטבות, ולא טוב לי. אני חווה התקפי חרדה… מה זאת חרדה? מדוע אני חווה אותה לאחר שהגשמתי את כל החלומות שלי? איך יכול להיות שמצב ה"רוח" שלי לא תואם את המציאות הפיזית שלי? פה התחיל המסע שלי להכרות עם עצמי או ליתר דיוק עם הצד הרוחני שבי אשר קיים אצל כולנו.

בעקבות המשבר שעברתי נרשמתי ללימודי תואר שני בארה"ב לפי שיטת הפסיכולוגיה הרוחנית על מנת להעמיק את ההכרות שלי עם האווטר דלית/האישיות שלי, שם לימדו אותנו ש"אנחנו ישויות רוחניות שמתנסות בחוויה אנושית". מאחר וכך איך שהעצמי מתייחס לחוויה האנושית הוא העניין המעניין אשר מגדיר את סיפור ההצלחה או אי ההצלחה שלנו בחיים.

האישיות היא למעשה אוסף של מנגנוני הגנה ופה כל השיטות הפסיכולוגיות תמימות דעים. בין גיל 0 ל- 7 האווטאר/הגוף של כל אחד ואחת מאתנו נתקל בהמון אתגרים וברשותו מעט כלים להתמודדות. כדי לשרוד ולספק לעצמנו את הצרכים הבסיסיים; מחסה, אוכל וגם אהבה, האווטאר בונה דמות שניתן לקרוא לה "האני הכוזב" או האישיות. המטרה של האישיות תהיה תמיד להרגיש טוב אבל בילדות זה אומר לרוב לרצות את הסביבה.

בהמשך הדרך וככל שנתבגר אותה אישיות, שהיא למעשה תוכנה הישרדותית שאנחנו התקנו על המוח של האווטאר שלנו, צריכה לקבל עדכון תוכנה לתוכנה התפתחותית. אחרת, האווטאר שלנו יישאר במצב הישרדות או מגננה שמייצר אצלנו חסימות ותקיעות אשר עלולים להוביל להתקפי חרדה, דיכאונות, מחלות ואפילו מוות. במצב הזה של הישרדות אפילו אהבה יכולה להיות מתורגמת לסכנה בשל רמת הפגיעות שדרושה כדי לקבל אותה וכולנו יודעים כמה מפחיד זה לאהוב.

ההבדל בין שתי המערכות הופכי וקיצוני; מערכת ההישרדות מונעת מפחד, ומה שמלחיץ אותה הוא הלא נודע, ולכן היא רוצה שליטה. מערכת ההתפתחות מונעת מאהבה, ומה שהכי מרגש אותה הוא הלא נודע, ולכן היא רוצה לשחרר שליטה ופה נכנסת הבחירה שניצבת בפנינו; האם עלי להמשיך לחיות את חיי ממקום של הישרדות או לבחור באומץ להסתכל פנימה ולשאוף להתפתחות?

***פגיעות לא שווה חולשה. פגיעות שווה גישה לאושר, חופש ואהבה שכל כך רצינו.