אורנה רוטברג

אורנה היא שחקנית תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע ובת להורים אשר שרדו את השואה. במפגש זה אורנה מזמינה אתכם להכיר את המפתח שלה לחיים בריאים ומאושרים ואת מקור ההשראה שלה לחייה המקצועיים והאישיים.

תיאתרפיה

נולדתי וגדלתי בבית של שורדי שואה. אלה ששרדו את השואה אך לא ניצלו מזיכרונה. הסתגרות וקושי לספר - לבטא רגשות, חרדות, דכאון כל אלה מונעים את האפשרות לחיות ולהתמודד עם החיים בצורה שפויה ואת היכולת הפשוטה לשמוח. בצעירותי תפסתי את עצמי כמי שהגורל לא האיר לה פנים הרגשתי שאני כלואה בזיכרון השואה בטראומה הזו, פגועה, שונה, מוזרה ו"דפוקה" כמוהם. כשהתבגרתי הבנתי שהאמת היא ההיפך הגמור, הוריי הם גיבורי-על ייחודיים. מהלך חיי שנכפה עליי הוא קרקע פורייה לכוחות נפש, ליכולת התמודדות, לתובנות, ליצירה ומחשבה מקורית שלהם מסוגלים אלה שנחשפו לנורא מכל. הוריי ידעו להפיג את הצער והכאב בדרכים ייחודיות ומרוממות. איך? מאוד פשוט. הם שרו. הם שיחקו. הם צחקו. השירה והמשחק חיזקו את רוחם במחנות הכפייה וההשמדה ואחר כך בחייהם. זו המורשת שעליה גדלתי "כשאני משחק ושר משמע אני חי וקיים" מורשת כל כך חזקה שעם השנים הפכה למקצוע שלי. מקצוע שבו אני עוסקת כבר 30 שנים. מורשת שהיא נר לרגליי. לאורה בניתי את מרכז חיי, משפחתי, ילדיי. המפגש שלי לא נוגע רק במי שקשור בשואה, הוא נוגע בכולנו. קיבלתי מהוריי אוצר-ידע חיים שלא לומדים בשום מוסד אקדמי ואותו אני רוצה לחלוק כמו שחולקים מתנה. אין לי ספק שמה שממיר כאב בשמחה בשבילי יכול להחליף צער בתקווה ובשמחה גם אצל אחרים.

 

השירה והמשחק הם כלים חשובים הרבה מעבר לאיך שהם נתפסים בעיניי רבים, יש להם השפעה מאוד גדולה על התפקוד שלנו ואיכויות מרפאות.