צרויה להב

את השירים של צרויה להב מלחינים ומבצעים מוזיקאים וזמרים מהשורה הראשונה של הזמר העברי. המפורסמים שבהם הם "דרך המשי" (יהודית רביץ), "כמעט סתיו" (פוליקר / גידי גוב), "פרח" (פוליקר / גידי גוב), "אף אחת" (שמוליק נויפלד / מירי מסיקה), "תפילת האמהות" (אנטוניוס ורדיס / אמאל מורקוס, יהודית תמיר, גליקריה), "רומיאו" (פוליקר / יהודית תמיר),  "על הגשר הישן" (רמי קלינשטיין), "דלתות נפתחות", (דנה ברגר), "נעמיד פני יתומים" (יהודית רביץ), "שרה ברחובות" (קלינשטיין / ריטה), "ימי התום" (קלינשטיין / ריטה), "יום עצמאות" (פוליקר), "היי תום" (קלינשטיין / דיאנה גולבי), "אופליה" (פוליקר / להב) "תמר ואני" (קלינשטיין) ועוד. רובם הוא כבר קאנון ישראלי.

 

ב 2012 קיבלה את פרס אקו"ם למפעל חיים בתחום הזמר העברי.

 

כתבה ספרי פרוזה - "כפכפי העץ של אנדררה", "מלכת הביצות רוקדת טנגו", וספר לילדים - "היה לו קשה למֹשה", וזכתה  בפרס אקו"ם לספרות על שם אשמן, ב"עיטור אנדרסן" ובפרסי "יד ושם" ומשרד התרבות.  

 

דיסק הבכורה שלה – "לא אותה אני", שהפיקו יהודה פוליקר ולואי להב, יצא ב 2013 במקביל לספר השירים הרטרוספקטיבי – "ונציה היא לא מקום אמיתי", בהוצאת "עם עובד".

 

עיבוד למחזה שכתבה לספר הילדים של ריטה – "הלב של שירז", רץ מזה שנה  ב"תיאטרון אורנה פורת".  

 

מופיעה עם מיקה שדה בערב שיריה הגדולים - "דרך המשי".

 

מרצה מבוקשת, בדרך כלל בנושאים שקשורים בעבודה שלה בכלל ובספר "כפכפי העץ של אנדרה" בפרט. 

 

ניגנה ושרה עם ברוס ספרינגסטין וה  E Street Band, ועם שלמה בר ו"הברירה הטבעית", שיחקה בתיאטרון "החאן הירושלמי", ב"תיאטרון הקאמרי" ובהפקות טלוויזיה שונות.

 

מלמדת כתיבת שירים למוזיקה.