נורית גרץ

גרץ נולדה בירושלים ולמדה בגימנסיה העברית רחביה ובבי"ס החקלאי  כַּנות.בשנת 1963 פגשה בפריז את  עמוס קינן. לזוג נולדו שתי בנות: שלומציון קינן ורונה קינן. גרץ סיימה את התואר הראשון בספרות ומדעי המדינה ב- 1969 באוניברסיטה העברית בירושלים. משם המשיכה ללימודי תואר שני בספרות באוניברסיטת תל אביב בשנת 1973 במסגרתם כתבה תזה שעסקה ביצירתו של  עמוס עוז, וב- 1979 הוענק לה תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב, על דוקטורט שכותרתו "התחלפות דורות בהיסטוריה של הספרות: דור שנות השישים בפרוזה העברית", בהנחייתו של פרופ' בנימין הרשב.

 

הייתה מבקרת ספרות, קולנוע ותיאטרון בשבועון "העולם הזה" ובעיתון "ידיעות אחרונות".

 

בתחילת שנות ה-80 הצטרפה גרץ כחברת סגל לאוניברסיטה הפתוחה. בשנות ה-90 הפנתה את מוקד מחקרה מספרות לקולנוע. ב- 1993 מונתה לפרופסור חבר באוניברסיטה הפתוחה, וב- 2001 מונתה לפרופסור מן המניין. באותה תקופה לימדה גם בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, ובין השנים 2009-2003 כיהנה כראש המגמה העיונית בחוג זה. החל משנת 2008 היא מכהנת כראש המחלקה לתרבות, יצירה והפקה במכללת ספיר.

 

ב- 1984 שימשה כמרצה אורחת באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, בשנים 1990-1989 וב- 2001 שימשה כפרופסור אורח באוניברסיטת ייל במחלקות לימודי יהדות, לימודי קולנוע וספרות השוואתית. באותה תקופה החליטו עמוס קינן וגרץ למסד את יחסיהם ונישאו. ב- 1996 ו- 2004 שימשה פרופסור אורח במרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת פנסילבניה, ובשנת 2006 העבירה קורס בנושא היסטוריה של הקולנוע הפלסטיני באוניברסיטת פריז 8 בפריז. בשנים 20072008 ו- 2010 השתתפה בהוראת לימודי הקיץ של המחלקה ללימודי ישראל באוניברסיטת ברנדייס.

 

מענקים ופרסים בהם זכתה

גרץ זכתה במענקים ופרסים שונים על מחקריה וספריה, בהם: בשנים 2003 ו- 2008 זכתה במענקים של הקרן הלאומית למדע  (Israel science Foundation- ISF)ב- 2006 זכתה במענק ממרכז מינרווה לזכויות אדם, וב- 2006-2005 זכתה במענק של ארגון המדע הישראלי-פלסטיני עבור מחקר משותף עם המפיק והבמאי ג'ורג ח'לייפי. ב- 2009 זכתה בפרס ברנר לספרות על ספרה על דעת עצמו: ארבעה פרקי חיים של עמוס קינן, שהיה מועמד באותה שנה גם לפרס ספיר. הספר נבחר לרשימת 'עשרת ספרי העשור' של ידיעות אחרונות ו'חמשת ספרי העשור' של  גלי צה"ל. ב- 2010 זכה הספר גם בפרס ספר הזהב של התאחדות המו"לים.

 

ספרים פרי עטה

1980 עמוס עוז: מונוגרפיה, ספרית פועלים.

1983 חירבת חיזעה והבוקר שלמחרת, הוצאת הקיבוץ המאוחד.

1995 שבויה בחלומה: מיתוסים בתרבות הישראלית, עם עובד.

1997 אל מה שנמוג יחד עם דבורה גרץ, עם עובד.

2004 מקהלה אחרת: ניצולי שואה, זרים ואחרים בקולנוע ובספרות הישראליים, עם עובד.

2006 נוף בערפל: המרחב והזיכרון ההיסטורי בקולנוע הפלסטיני יחד עם ג’ורג’ ח’לייפי, עם עובד.

2008 על דעת עצמו: ארבעה פרקי חיים של עמוס קינן, רומן ביוגרפי, עם עובד.

 

ספרים ואוספים שערכה

1987 נקודות תצפית: תרבות וחברה בארץ-ישראל, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.

1998 מבטים פיקטיביים – על קולנוע ישראלי עם ג'אד נאמן ואורלי לובין, האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.

גיליונות אסף לקולנוע.