דובי זלצר

דב (דובי) זלצר נולד ביאסי, רומניה ב– 26 בינואר 1932. הוא עלה לארץ עם עליית הנוער ב–1947.

 

הוא התחיל את לימודי הפסנתר בגיל 5 ואת לימודי התיאוריה והקומפוזיציה בגיל 11 בבוקרשט, רומניה (ארץ הולדתו). בגיל 14 הוא כתב מוסיקה למחזמר לתיאטרון ילדים מקצועי בבוקרשט אשר הוצג ברציפות שנה וחצי, גם לאחר עלייתו ארצה (בסוף 1947).

 

במסגרת עליית הנוער, הוא גמר את החינוך התיכוני במוסד החינוכי במשמר העמק ובהמלצת פרנק פלג ז"ל קיבל מילגה להמשך לימודי המוסיקה בקונסרבטוריון הישראלי בחיפה ואח"כ בתל-אביב. למד קומפוזיציה עם הרברט ברין, הרמוניה עם מרדכי סתר ופיתוח שמיעה וקומפוזיציה עם אבל ארליך.

 

דובי היה בין מייסדי להקת הנח"ל הראשונה, כתב עשרות שירים ללהקה והיה ה"תזמורת" (האקורדיוניסט), המלחין הבלעדי, המנהל המוסיקלי ולבסוף – מפקדה של הלהקה.

 

כמה משיריו מהימים ההם הם חלק בלתי נפרד מהפולקלור הישראלי החדש (ניאחז בכל משלט, יונתי בחגווי הסלע, יא ירח, הורה היאחזות ועוד...).

 

בלהקת הנח"ל הכיר את מי שתהיה אשתו (ולאחר מכן גרושתו), הזמרת גאולה גיל. הוא נסע עימה לארצות הברית ושם הופיעו בלהקת "אורנים צבר" בשירי פולקלור ישראליים ברחבי ארה"ב, קנדה ודרום אמריקה. כמו כן ניהל וניצח על מספר להקות ותזמורות בארצות הברית ובארץ ועסק בהוראת המוזיקה.

 

לדובי דיפלומה לקומפוזיציה מ-ד'ה מאנס קולג' אוף מיוזיק בניו יורק, (בין מוריו נמנו רוי טראוויס, פליקס סלצר ורוברט סטארר) ותואר B.S. מהאוניברסיטה של מדינת ניו- יורק.

 

דובי כתב כ- 20 מחזות זמר לבמה הגדולה והזעירה, לקולנוע ולטלוויזיה. ביניהם:

עוץ לי גוץ לי - הופק ע"י התיאטרון הקאמרי. ההפקה חודשה מס' פעמים ע"י מפיקים שונים וב- 2002 הועלתה בהפקה מחודשת בתיאטרון הקאמרי ומאז היא חלק מהרפרטואר הקבוע.

קזבלן ואיי לייק מייק - הופק ע"י תיאטרון גיורא גודיק.

רוויזור (תיאטרון עונות).

המגילה (תיאטרון בימות ואח"כ פרודוקציה של ברודווי, ניו יורק. חודשה ע"י התיאטרון האידי של תל אביב ב – 1989 והוצגה בפסטיבל הבינלאומי של תיאטרון ומוסיקה בוויבאדן שבגרמניה).

שירי החומש (תיאטרון עממי דשא פשנל. חודשה אף היא ע"י התיאטרון האידי של תל אביב והוצגה במסגרת פסטיבל ישראל ב – 1990).

לחיות עוד קיץ (ברודווי ניו יורק).

 

מוסיקה לכ– 40 סרטים ישראליים ובינלאומיים כאחד

ארבינקה (קישון / טופול)

קזבלן, שמונה בעקבות אחד, מלכת הכביש, פורטונה, אנטבה מבצע יונתן (של מנחם גולן)

סלומוניקו א' וב' ( פרדי שטיינהרדט / ראובן בר יותם)

אני אוהב אותך רוזה (משה מזרחי)

קונילמל בתל אביב (יואל זילברג / מייק בורשטיין)

משה נותן התורה (סידרה בהפקת הטלוויזיה האיטלקית והבריטית בכיכובו של ברט לנקסטר)

השגריר (הפקה של גולן גלובוס, בכיכובם של רוברט מיצ'ם ורוק הדסון)

המאהב ( מיכל בת אדם)

ועוד...

 

מוסיקה לתיאטרון

שלושה הוצמאך (מאת איציק מאנגר – התיאטרון הקאמרי)

סטמפניו (מאת שלום עליכם – תיאטרון הבימה)

מעגל הגיר הקווקזי (מאת ברכט – התיאטרון הקאמרי)

הסערה (מאת שייקספיר – התיאטרון הקאמרי)

הלילה ה – 12 (תיאטרון לנוער)

ועוד...

 

כל זאת בנוסף לכמה מאות שירים לזמרים, להקות צבאיות ותוכניות טלוויזיה לנוער. ביניהם: דבר אלי בפרחים, נערה ושמה כנרת, השר מונטיפיורי, לא נפסיק לשיר, רוזה רוזה ועוד רבים מלהיטיו של יהורם גאון, משיריה של גאולה גיל וזמרי צמרת אחרים.

 

יצירות סימפוניות

הפיוט והנבואה של התנ"ך - היצירה בוצעה ב – 1963 ע"י תיאודור ביקל כקריין והתזמורת הסימפונית הווינאית, בניצוחו של המלחין.

סטמפניו - פואמה סימפונית בהזמנת התזמורת הפילהרמונית הישראלית ומאסטרו זובין מהטה לסיפורו של שלום עליכם. היצירה שנכתבה עבור שחקן הבימה שמוליק סגל ז"ל בוצעה מספר פעמים בשנה הראשונה והתקבלה בהתלהבות ע"י הקהל והביקורת כאחד.

מסורת - תשעה קטעים לכינור סולו ותזמורת סימפונית, מבוססים על נושאים יהודיים, הוקלטו ע"י הכנר יצחק פרלמן והתזמורת הפילהרמונית הישראלית (בניצוחו של המלחין) ויצאו על גבי תקליט (ותקליטור) ע"י חברת E.M.I במרץ 1987.

הקטעים נוגנו בביצוע בכורה חגיגי לפתיחת יובל ה – 50 של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בביצועו של יצחק פרלמן ובניצוחו של זובין מהטה.

אודה למגילת העצמאות - יצירה לתזמורת סימפונית, סולן, מקהלה וקולו המוקלט של בן גוריון שנכתבה לפתיחת חגיגות ה – 100 להולדת בן גוריון ובוצעה בכמה ערבים חגיגיים, כולל ערב הפתיחה של שנת בן גוריון. ליברית היצירה נכתב ע"י חיים חפר.

היצירה רפסודיה חסידית נוגנה בהופעת בכורה בלונדון ביולי 1990 ע"י סר יהודי מנוחין ו – The English Symphony Orchestra בניצוחו של המלחין. היצירה הוזמנה ע"י סר יהודי מנוחין והוקדשה לו.

הזהב שבאפר - פואמה רפסודית שכתב דובי בין השנים 92 -1991 לתזמורת סימפונית, מצו סופרן סולו ומקהלת ילדים. יצירה זו שנכתבה לציון 500 שנה לגירוש יהודי ספרד, הוזמנה ע"י הועדה לציון 500 שנה לגירוש יהודי ספרד שבראשה עמד הנשיא יצחק נבון.

הופעת הבכורה הייתה ב – 24 בדצמבר 1992 ע"י התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור, בניצוחו של המלחין. עם זמרת המצו סופרן מירה זכאי ומקהלת הילדים אנקור.

אופרה אזמרלדה - בשנת 1995 סיים דובי כתיבת יצירה זו המבוססת על הרומן של ויקטור הוגו "הגיבן מנוטרדאם" לליברית מאת הסופר הצרפתי ז'אק רמפל.

קינה ליצחק – נכתבה בשנת 1998 לזכרו של יצחק רבין. הרקוויאם בוצע בהופעת בכורה באפריל 1998 ע"י התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוח מאסטרו זובין מהטה עם מקהלת האופרה הישראלית החדשה, מקהלת הילדים אנקור וארבעה סולנים.

היצירה בוצעה גם במסגרת פסטיבל לינקולן סנטר בניו יורק בביצוע התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק, בניצוחו של מאסטרו קורט מאזור עם המקהלה הכוראלית של פילדלפיה ומקהלת נערי הרלם.

בערוב ימים - מחזור שירים שדובי כתב בשנת 2004 למילים מאת המשורר היידי הדגול אברהם סוצקבר. במקור נכתב המחזור לסופרן ולפסנתר בוצע ע"י הזמרת שרון רוסטורף בפסטיבלים בינלאומיים שונים.

ב- 2006 נכתבה הגרסה התזמורתית של המלחין. היצירה בוצעה באוקטובר 2007 ע"י התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של מאסטרו זובין מהטה והזמרת שרון רוסטורף.

 

פעילותו של דובי בשטח הכתיבה, התזמור והניצוח נמשכת עד היום. יצירותיו הסימפוניות מבוצעות על ידי תזמורות שונות לעיתים תכופות. מחזות הזמר החדשים והישנים כאחד מופקים בהפקות חוזרות. סרטים להם כתב את המוסיקה מוקרנים בתחנות הטלוויזיה בישראל ובעולם באופן שוטף. שיריו הם חלק מן הרפרטואר הקבוע של רבים מזמרי ישראל הידועים ביותר ומושרים בערבי שירה בציבור, באולמי שמחות ומעל גלי האתר (הם הפכו כמעט לפולקלור הישראלי החדש).

 

פעילותו רבת השנים והמעש זיכתה אותו בפרסים רבים ביניהם:

1965 – פרס עבור המוסיקה לסרט "ידיים" של אמציה חיוני ז"ל

1966 – כינור דוד - מלחין השנה

1967 – "עוץ לי גוץ לי" - המחזמר הטוב של השנה

1968 – כינור דוד - מלחין השנה

1968 – "קזבלן" - המחזמר הטוב של השנה

1984 – פרס אקום - פרס השופטים על מפעל חיים

1985 – פרס מאנגר – על תרומה לתרבות ומוסיקה יהודית

1987 – פרס בית שלום עליכם – על תרומתו לתרבות ולמוסיקה היהודית

1997 – פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע - "האוסקר הישראלי" עבור מפעל חיים בכתיבת מוסיקה לסרטים

2000 – פרס ראש הממשלה על יצירה המנציחה את זכרו של מנהיג – "קינה ליצחק"

2000 – פרס קרן לרנר על מפעל חיים לתרומה לתרבות היידיש

2001 – תעודת הוקרה של עיריית ירושלים עבור פעילות מבורכת ויוצאת דופן בתחום הזמר העברי

2003 – פרס מגן הכנסת על מפעל חיים בתחום הזמר העברי

2007 – פרס שר התרבות המדע והספורט על מפעל חיים בתחום הזמר העברי

2009 – פרס ישראל על פעילותו בתחום הזמר העברי

 

לאתר של דובי זלצר